יום שישי, 24 באפריל 2009

עדכוני משימות על פי הנושא החדש


טבלה להערכת אתרים-

שאלת החקר-
כיצד ישפיעו המרחקים השונים מכביש סואן על רמת הדציבלים?
רקע מדעי-
רעש-
רעש הוא קול הגורם למיטרד עד כדי נזק בריאותי. הרעש הוא צורה של זיהום משום השפעתו השלילית על בני אדם.
ההבדל בין קול - שהוא אמצעי תקשורת בעולם החי - לבין רעש מתבטא בעוצמה. ככל שהקול רב יותר רואים בו רעש. תחום השמיעה של האדם רחב מאוד: מרישרוש של עלה, שעוצמתו 10 דציבלים, ועד רעש של המראת מטוס סילון, שעוצמתו 150 דציבלים.
לאוזן האדם הרגישה לרעש כמה תפקידים: העברת המידע השמיעתי למוח, סיוע בהתמצאות במרחב ושמירה על שיווי משקל. האוזן מורכבת מחלקים עדינים ורגישים, ופגיעה במערכת השמיעה עלולה להשפיע על תפקודו של האדם. מיטרד של רעש עלול להיגרם מכל קול שהוא, אם קבוע ואם משתנה, אם קצר ואם ממושך, אם נדיר ואם שכיח. סיווגו כמיטרד תלוי ביחסו הסובייקטיבי של המאזין. לדוגמה: מוסיקה הנשמעת מבית השכנים בשעות אחר הצהריים תהפוך להיות רעש אם תישמע - באותה עוצמה – בשעות הקטנות של הלילה. מתי הופך הרעש למיטרד? ככל שגוברת עוצמת הרעש - גדל המיטרד; ככל שהרעש נשמע זמן רב יותר - הופך הוא למטריד יותר; רעש שעוצמתו עולה ויורדת מפריע יותר מרעש קבוע; רעש בשעות המנוחה מטריד יותר מרעש בשעות היום; מגוון קולות ברעש מגביר את רמת המיטרד; היות הרעש מיטרד מותנה גם בפעילותו של המאזין בשעת הרעש. נהוג לסווג רעש בהתאם למקורותיו: רעש מתעשייה (מכונות במפעל), רעש מתחבורה (כלי רכב, רכבות ומטוסים), רעש שכונתי (קולות אנשים, רעש של מכשירי חשמל: רדיו, טלוויזיה, מזגן, קומפקט דיסק).
רעש שמקורו בכלי רכב - אינו מביא לפגיעה במערכת השמיעה, אך יוצר מיטרד המפריע לתפקוד היומיומי ולריכוז, וגורם הפרעות שינה. עוצמת הרעש מכלי רכב תלויה: בנפח התנועה - ככל שגדל מספר כלי הרכב גדל מפלס הרעש; בהרכב התנועה - משאיות, אוטובוסים ואופנועים מגבירים את מפלס הרעש; במהירות התנועה – אם התנועה זורמת - מפלס הרעש נמוך ואם התנועה אינה זורמת (עצירה ליד צומת, למשל) - מפלס הרעש גבוה יותר.
דציבלים-
דציבל (באנגלית: Decibel) היא יחידת מידה חסרת ממדים המשמשת להשוואה בין שתי רמות הספק. שם היחידה נגזר מהתחילית "דצי" (מ-decimus, בלטינית: עשירית) ו"בל". את הדציבל מסמנים באותיות dB.
בל היא יחידה שהוגדרה במעבדות בל בשנת 1923 או1924, ושמה נקבע לכבוד מייסד המעבדות וחלוץ התקשורת, אלכסנדר גרהם בל. יחידה זו היא יחסית, והיא משווה שתי רמות הספק בסקאלה לוגריתמית לפי בסיס 10, כלומר היא שווה ללוגריתם לפי בסיס 10 של היחס בין שני הספקים. גידול של בל אחד פירושו לפיכך גידול של פי 10 בהספק.
דרך המחקר-
דרך המחקר שלנו הינה ניסוי.
תכנון ניסוי-
מודדים עם מד דציבלים באזורים שונים אשר להם מרחקים שונים מכביש חוצה שומרון הלו הוא כביש סואן,
מרכזים את התוצאות, וכך ניתן לדעת כיצד משפיע המרחק מהכביש על רמת הדציבלים.
דו"ח ניסוי-
בעייה: כיצד ישפיעו המרחקים השונים מכביש סואן על רמת הדציבלים?
השערה: ככל שמתרחקים מהכביש, רמת הדציבלים יורדת.
כלים וחומרים: מד דציבלים, כלי כתיבה.
מהלך הניסוי: יוצאים 3 פעמים ביום (בוקר+צהריים+ערב), מודדים פעמיים או שלוש את רמת הדציבלים בעזרת מד דציבלים,
רושמים את הממצאים, מרכזים בטבלה, עושים ממוצע, ועורכים את הניסוי בשלושה אזורים שונים.
תוצאות:
מסקנות:
דיון והרהורים: למרות שאין עדיין את כל התוצאות הדרושות, אך על פי הממצאים בנתיים רמת הדציבלים שונה אך איננו בטוחים
שהרעש מגיע דווקא מכביש חוצה שומרון, ולאו דווקא מכבישים אחרים בתוך ראש העין.

יום שלישי, 21 באפריל 2009

התחלות חדשות...

היי,
היום בדקנו במעבדת בית הספר את הזכויות וגילינו שלא ניתן לראות את כמות האבק, התוצאות אינן היו משביעות רצון,
דיברנו עם יפית, המורה המנחה, כדי לראות איך ממשיכים האלה.
הגענו ביחד למסקנה שאולי כדאי להחליף נושא,
וכעט נושא החקר שלנו הוא נושא הרעש - השפעתו של כביש חוצה שומרון על הדציבלים במרחקים שונים ממנו.
בנושא החקר קיימים משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי בהתאמה.

במאמרון הבא נציג בפניכם אתרים שיסבירו לכם מהו בעצם רעש, ומהן ההשפעות שלו.
מעין מסגרת לנושא המחקר שלנו.
אז עד לפעם הבאה-
אנו ממשיכות לחקור.



עריכה:

בנתיים אנו בודקות את הדציבלים באזורים שונים,

זה עוד לא הסוף, אבל אלו הממצאים בנתיים-




יום ראשון, 29 במרץ 2009

מהלך הניסוי...

היום תכננו לנסוע למחצבות כדי לערוך את הניסוי, הייתה לנו בעייה להגיע, וכבר חשבנו לדבר עם יפית, המורה המנחה, ולראות מה עושים, כי אחרת יהיה חופש ולא יהיה לנו איך לבדוק את התוצאות במיקרוסקופ.
לבסוף מצאנו הסעה, ונסענו-
והנה דו"ח הניסוי שערכנו.

דו"ח ניסוי:
הבעיה- האם המחצבות משפיעות על כמות האבק באוויר במרחקים שונים?
השערה- לדעתנו המחצבות אכן משפיעות על כמות האבק באוויר במרחקים שונים.
כלים וחומרים- 2 זוכיות נושאות, וזלין, ניילון נצמד.
מהלך הניסוי- החזקנו את הזכויות המרוחות בשכבת וזלין באוויר במשך 3 דק' בכל נקודת בדיקה, עטפנו בניילון נצמד, למרת בבית הספר נבדוק עם מיקרוסקופ את כמו גרגירי האבק במילימטר.
תוצאות-
מסקנות-
דיון והרהורים-

יום שבת, 28 במרץ 2009

מה הן מחצבות? + תכנון ניסוי

מה הן מחצבות?
מחצבות משמשות להפקת חומרי גלם (חצץ, חול, חרסית וכו') החיוניים לפעולות בינוי ופיתוח. הפקת חומרי הגלם מתבצעת ע"י פעולות קידוח ופיצוץ המפוררים את סלע האם ומעבירים אותו דרך סדרת מגרסות ונפות עד קבלת אבן בגודל הרצוי לפי השימושים הנדרשים.
גודלן של המחצבות נע בין דונמים בודדים למאות דונמים. השפעתן הסביבתית של המחצבות הינה גדולה ביותר ונובעת מהפעולות המתבצעות בשטחן (למשל זיהום אוויר הנובע משימוש נרחב במשאיות והיווצרות ענני אבק במהלך הכרייה) כמו גם מהפגיעה הנופית הבולטת לעין. מלבד המחצבות הפעילות, פזורות בארץ עוד מאות מחצבות נטושות שטרם שוקמו ומהוות פצעים בנופי הארץ.
ענף החציבה מספק לא פחות מ– 40 מיליון טון חומרי גלם בשנה הבאים לענות על צרכי הפיתוח הגוברים. צרכים אלה מצריכים הגדלת עתודות החציבה הקיימות על חשבון שטחים בתוליים. הדרך המועדפת להתמודד עם היקף החציבה הגדול לצרכי המשק היא ייעול שיטות החציבה ומציאת תחליפים בדמות חצץ ממוחזר. ברור לכל כי עתודות החציבה המוגבלות מעמידות את מקבלי ההחלטות בפני האתגר למצוא פתרונות חלופיים ובראשם הקטנת התלות באבן טבעית לפיתוח ובינוי.

תכנון ניסוי:
מחר אנחנו הולכות ל"מחצבות מגדל צדק", לבדוק את כמות האבק ב2 נקודות- האחת צמוד למחצבה,
והשניה במרחק קילומטר אחד מהמחצבה.
הבדיקה תיערך בעזרת זכוכיות נושאות שעליהן מרוחה שכבה של וזלין, להחזיק את הזכויות באוויר במשך 3 דק' בכל נקודת בדיקה, לעטוף בניילון נצמד, למחרת בבית הספר לבדוק עם מיקרוסקופ את כמו גרגירי האבק במילימטר.

יום שישי, 27 במרץ 2009

פוסט מספר 3 - שינוי בנושא החקר

היי,
כמו שכתבנו בפוסט הקודם- בחרנו לבדוק את השפעת הזיהום החופי על בע"ח בחוף ובים.
מכיוון שזמננו קצר, ובשביל לבדוק את הנושא צריך זמן רב בתצפית על הים, ובבדיקת
ההשפעות על בעלי החיים,
ולכן, היום ישבנו עם המורה לשיחה, כדי לראות לאן מתקדמים, היא אמרה שהיא מאוד רוצה שנצא עם תוצר
ולכן הציעה לנו רעיון לנושא.
אז נכון לעכשיו, אנו חוקרות את כמות גרגרי האבק במרחקים שונים בקרבת מחצבות.
כרגע- הכל מתחיל מההתחלה...
למצוא מידע על המחצבות, מה זה בכלל?
לחבר שאלת חקר מדעית עם שני משתנים.
לתכנן ניסוי, ולבצע אותו.
לראות מה הן התוצאות ומה הן המסקנות שניתן להבחין בהן ממהלך הניסוי.
לכתוב תקציר לפוסטר המדעי, להכין את הפוסטר המדעי, ולהגיש את העבודה בשלמותה
ב17 במרץ 2009.
אז שיהיה לנו בהצלחה...
בימים הקרובים נעדכן אתכם בדברים נוספים שהתרחשו.

יום ראשון, 22 במרץ 2009

פוסט מס' 2 - לבטים בבחירת הנושא

במהלך החשיבה על בחירת הנושא לחקר,
אפילו שאנחנו באיחור מטורף, אנחנו עדיין מתלבטות בין שני נושאים.
זיהום רעש, וזהיום חופי.
כשישבנו עם המורה, יפית, להסבר על תהליך העבודה - היא אמרה שאנחנו צריכות לבחור נושא שמעניין אותנו,
ולא לעשות מחקר על משהו שהוא לא מעניין.
ניסינו לחשוב מה מעניין יותר, ואנחנו לא יודעות להחליט.
לכן חיפשנו מידע על שני הנושאים, ולבסוף החלטנו ללכת על נושא הזיהום החופי אשר מפריע לנו, ותאמינו או לא -
לא רק לבני האדם.
עכשיו נשאר לחבר שאלת חקר, ולהתחיל בעבודה.
אז עד לפעם הבאה... D:

יום חמישי, 19 בפברואר 2009

מאמרון פתיחה D:

שלום,
אנחנו תלמידות מחט"ב "גוונים" בראש העין, הלומדות בכיתה ט'.
במסגרת שיעורי ביולוגיה בבית-הספר, ניתבקשנו לחקור קיימות.
המטרה היא לבחור נושא מסויים, השפעה מסויימת של 2 גורמים או יותר, אחד על השני,
ולחקור את הנזק/השיפור שחל בעקבות השפעה זו.
בנוסף לחקר, ניתבקשנו לתעד את מהלך העבודה ע"י כתיבת הבלוג,
כדרך מאורגנת ויעילה...
ב"מאמרים" הבאים, תוכלו לקרוא אודות הנושא שבחרנו, ולעקוב אחרי שלבי העבודה שלנו.
עד אז...
שיהיה לנו בהצלחה D: